דפוק וזרוק בפארק הדנאלי

SDC10100

היה קשה להתאקלם באלסקה. המפגש המיידי עם הטבע הפראי היה כרוך בהלם קרב קשה. כשהשתכנתי בהוסטל באנקוראג', הבנתי שאני צריך להתקיים בתנאים שלא נראו כמותם מאז ימי האדם הקדמון: 4 אנשים ישנים בחדר, 2 מקלחות משותפות לכל ההוסטל, והגרוע מכל: מסעדה אורגנית-טבעונית אחת בלבד, במרחק הליכה שערורייתי של 50 מטר ואף יותר!

אכן, תמונות קשות.

אבל אז החלטתי לצאת למקום תרבותי באמת: פארק הדנאלי. מלא בדובי גריזלי מנומסים ובלי כל בעלי המכולות האסייתיים, המקום נשמע מבטיח.

התוכנית היתה לצאת ולסייר בפארק למשך 8 ימים רצופים. הסיור הוא BACKCONTRY, מה שאומר שאסור בהחלט ללכת בשביל כלשהו, וזה אומר שצריך ללכת דרך צמחייה עבותה, להחליק באומללות על מדרונות חצץ זדוניים ולחצות נהרות בוץ בטמפרטורה של 2 מעלות. (אם הייתי נשוי לפולנייה, הייתי אומר: קרים כמעט כמו האירוח אצל חמותי.)

[זה הזמן לציין שאני שמח שאיני נשוי לפולנייה]

בכל אופן, נסיונותיי למצוא שותפים למסלול, כולל נסיון נואש אחד לכפות את עצמי על זוג אחד שממש התפתל כדי לומר לא, העלו חרס. החלטתי שיש בכך סימן מלמעלה, ויצאתי לבד ובאומץ על האוטובוס אל עומק הפארק.

השארתי את מיכל המים שלי בכניסה לפארק, אז חזרתי לבד ובאומץ באוטובוס חזרה.

לקחתי את בקבוק המים שלי, ויצאתי לבד ובאומץ (אך בהרגשה שאני קצת דביל) אל עומק הפארק.

במשך חמישה ימים עשיתי את המתואר מעלה (ארוח אצל הפולנייה וכיו"ב) וכרגע יש ברשותי חבורה אחת לפחות על כל איבר חיצוני בגוף. לא ראיתי לא דובים, לא יער ובעיקר לא מוס – מצער מאוד. יש לי חלום לראות מוס באלסקה, אך בינתיים ראיתי רק מוסה ליד אנקורג'. בלילה שבין היום הרביעי לחמישי הגיעה רוח נוראית (כזו שמעיפה חצץ לפנים) והעיפה את האוהל שלי לכל הרוחות. לא ישנתי כל הלילה. בבוקר אספתי את שאריות האוהל המסכנות שלי ועשיתי דרכי חזרה לאוטובוס (במה שהסתבר כדרך מאתגרת במיוחד, עם חציית נהר עצום וטיפוס תלול דרך סבך עצים).

SDC10116

SDC10094

כמה חוויות מעט יותר נעימות:

  • ישנתי בשדה אוכמניות ענק על צלע הר, עם אגם קטן ובו ברווזים ודגים קטנטנים.
  • ראיתי נופים מדהימים של ההרים בסביבה, ובעיקר המקינלי: ההר הגבוה בעולם ביחס לגובה הקרקע בבסיסו.
  • כיף לטייל כשאין חושך. מתברברים? פשוט ממשיכים ללכת.
  • אכלתי הרבה דייסה. מממממםםם, דייסה.

SDC10121

תמונות נוספות – מתעדכנות כל הזמן

Advertisements

16 תגובות ל-“דפוק וזרוק בפארק הדנאלי

  1. וואו, איזה תמונות! מקנאת, מקנאת, מקנאת. והשינה בשדה האוכמניות עם הברווזונים נשמעת גם כן כמו חוויה מדהימה!

    אגב, איך ידעת לזהות שמדובר ב… "מוסה"?

    • יש שתי דרכים מקובלות להבחין בין מוס למוסה.
      הראשונה ידועה לכולנו ודורשת כיפוף ברכיים קל.
      השנייה פשוטה יותר: רק לזכרים יש… קרניים.

  2. LOL
    ידעתי שתענה תשובה כזאת!
    אבל השאלה שלי באמת לא היתה כזאת מטומטמת. כלומר, מבחינתי לפחות – הדבר היחיד שמבדיל בין מוס ל… נניח… כל חיה חומה אחרת עם ארבע רגליים שנראית בערך כמו במבי, זה שלמוס יש קרניים ענקיות. ומאחר ולמוסה אין כאלה – איך זיהית שזאת _מוסה_, ולא, נניח, כל סוג אחר של נקבת במבי?

  3. מגניב, תודה.
    החכמתי! 🙂

  4. מוסה, זה מזכיר לי סיפור על ערב אחד שהייתי ממש שיכור ו

    עזוב

    לא משנה

    אחלה תמונות!

  5. אני מצטער, אבל לפי התמונה אני עדיין לא אצליח להבדיל בין מוסה לפרה רזה…

  6. החמות הלא פולנייה אומרת, שלפי התמונות של פירות היער שצילמת (הכחולים) הן לא אוכמניות, אלא קרובת משפחה שלהם (כמובן שברוסית קוראים לזה בשם אחר 🙂 ). הנה לינק:
    http://images.google.ru/images?hl=ru&q=%D0%B3%D0%BE%D0%BB%D1%83%D0%B1%D0%B8%D0%BA%D0%B0&lr=&um=1&ie=UTF-8&ei=2yB0SvDsOoej_Ab86-HoAQ&sa=X&oi=image_result_group&ct=title&resnum=1

    או בויקי:
    http://en.wikipedia.org/wiki/Vaccinium_uliginosum

    ליד פירות היער שצילמת גדל שיח ריחני בשם Ledum palustre, הוא קצת מסמם וגורם לכאבי ראש. הנה, כך זה נראה:
    http://images.google.com/images?hl=en&q=Ledum%20palustre&um=1&ie=UTF-8&sa=N&tab=wi

    • טוב שלא אכלתי, אה?
      אבל אם הייתי יודע לגבי השיח השני, הייתי מביא איזה נייר גלגול.

  7. האישה שבבית

    גם פירות היער האלה אכילים, אבל עדיף שלא תסתכן. יותר מדי אנשים שאני מספרת להם על נסיעתך לאלסקה מפצירים בי שלא לראות את INTO THE WILD, ומביעים את צערם הכן כשאני עונה שכבר ראיתי, ושהסרט היה אחת הסיבות שבגללן נסעת מלכתחילה…

    והשיח הרעיל גדל פעמים רבות בסביבת פירות היער האלה. וגם אני החכמתי, כי פירות היער האלה לא גדלים באזור מוסקבה, מוסקבה כבר חמה מדי בשבילם. מזל שחמותך ביקרה בטונדרה בצעירותה…

  8. אגם השועל

    בחן רב אתה מעיד על ארץ הקרח, או לפחות המקום שהשם שלו מקבל את התרגום הזה אצל רוב האנשים בישראל.

    🙂

    האתגר באלסקה הוא לא לראות מוס אלא לא לקפוא מקור. אם תראה מוס אבל זה בהחלט יהיה מגניב יותר

  9. מה מוסה וסוסה… אני לא מבינה, בתמונה למעלה, זה לא מוס???? ודרך אגב, חבל שאין לך חמות פולנייה כי אז אולי לא היית מצליח לצאת לטרק לבד. אל תעשה דברים כאלה יותר למילה ולמעריצותייך בארץ. אתה לא רוצה שמשהו יקרה לך ומיטב נשות הארץ יצעדו לרחוב וישרפו חזיות…

    • זה מוסה, אל דאגה. ותחזיקי חזק את החזייה, אני לא בורח לשום עולם הבא עדיין!

  10. ואם כן יוצא לך בכל זאת להגיע לאיזור הזה שוב, תביא דוגמא מהשיח. אני מרגישה ככימאית אחריות עצומה לבדוק את השפעותיו לעומק..:)

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s